לאורך ההיסטוריה הארוכה שלו, כלב הדקל – הידוע גם בשמו הגרמני Dachshund – תפס מקום מיוחד בלבם של אנשים בכל רחבי העולם. מקורו בגרמניה, שם פותח במיוחד לציד גיריות (Dachs – גירית, Hund – כלב), ולכן גם קיבל את שמו. גופו הארוך והשרירי, יחד עם רגליו הקצרות, נועדו לאפשר לו לחדור למחילות, להתעמת עם חיות בר, ולצאת מהן כשידו על העליונה. כיום, הוא כבר מזמן לא כלב ציד בלבד – אלא בן לוויה חביב, מלא אופי, ומוקד אהבה של משפחות רבות.

למרות גודלו הקומפקטי, לדקל יש נוכחות גדולה מהחיים. עיניו הכהות והחודרות, אוזניו הארוכות והנפולות, והבעות פניו הערניות – כולם מעניקים לו מראה ייחודי שקל להתאהב בו. ישנם שלושה סוגי פרווה בדקל: קצרה וחלקה, ארוכה וגלית, או קשה ושעירה – כל אחת מהן מבליטה צד אחר באישיותו של הכלב הזה, החל מהמראה האלגנטי של הדקל ארוך השיער ועד המראה הכפרי והקשוח של הדקל גס השיער.

אך אל תתנו למראה המצחיק מעט להטעות אתכם – הדקל הוא כלב נבון, דעתן ולעיתים אף עקשן. הוא אמיץ, מלא ביטחון עצמי, ולעיתים נדמה שהוא שוכח עד כמה הוא קטן. הוא לא מהסס להתריע על זרים, מה שהופך אותו לכלב שמירה קטן ואפקטיבי, ולעיתים גם נבחן במיוחד. כמו המלטז, גם הדקל ידוע בנאמנותו לבעליו, ולעיתים מפתח קשר עמוק במיוחד עם אדם אחד בבית. בזכות גודלו הצנוע, הוא מתאים הן לדירות עירוניות והן לבתים כפריים, אך חשוב לזכור – הוא כלב שזקוק לפעילות, גירוי מנטלי, ותשומת לב אנושית מתמדת.

בגלל גופו הארוך והעדין, חשוב להימנע מפעילויות שמעמיסות עליו – כמו קפיצות מגובה – מחשש לפגיעה בגב. מעבר לכך, הדקל הוא כלב עמיד וחזק, ולעיתים נראה שהוא לא מודע כלל למגבלותיו הפיזיות. הוא משתלב היטב במשפחות, כל עוד הוא מקבל חינוך, סוציאליזציה מוקדמת, וגבולות ברורים. הוא עשוי להיות קצת רכושני כלפי צעצועים או אוכל, ולקבל באי נוחות ילדים קטנים שאינם יודעים כיצד להתנהג בעדינות עם כלב.

עם האופי העז שלו, החוכמה הטבעית והמראה שאין לטעות בו – הדקל הוא הרבה יותר מאשר "הכלב הארוך ההוא". הוא דמות בפני עצמה, כלב משפחתי מסור, משעשע ונבון, שמביא עמו שילוב נדיר של קסם אישי, עומק רגשי ונוכחות שלא ניתן להתעלם ממנה.