שיצויים הם בדרך כלל בריאים, אבל כמו כל הגזעים של כלבים, הם נוטים למצבים מסוימים ומחלות:

• אלרגיות הם מקרים שכיחים אצל כלבים. ישנם שלושה סוגים עיקריים:

1. אלרגיות למזון – אשר מטופלות על ידי מחסור מזונות מסוימים מהתזונה של הכלב.

2. אלרגיות למגע –  אשר נגרמות על ידי תגובה לחומר באזור מקומי כגון מצעים, אבקות פרעושים, שמפו לכלבים, או כימיקלים אחרים

3. אלרגיות כתוצאה משאיפות – הנגרמות על ידי שאיפת לרגנים הנישאים באוויר כגון אבקה, אבק או טחב. הטיפול עשוי לכלול הגבלות תזונתיות, תרופות ושינויים סביבתיים.

• "Canine hip dysplasia" (דיספלזיה היפ) – היווצרות חריגה של שקע בירך שיכולה לגרום לכאב ולצליעה.

• "Patellar luxation" (לוקסציה פיקה) – כלומר נקע (לוקסציה) של פיקת הברך (פיקה). מפרק הברך (לעתים קרובות של רגל אחורית) מחליק פנימה והחוצה, גורם לכאב שיכול להיות משתק.

• "Juvenile renal dysplasia (JRD)" (דיספלזיית כליות אצל כלבים צעירים) – היא פגם גנטי של הכליות שנראו אצל כלבים צעירים. הכלב צמא יתר על המידה ונותן שתן לעתים קרובות. הוא יורד במשקל, מקיא וחסר מרץ. נכון לעכשיו, יש רק בדיקה אחת סופית למחלה שניתן לבצע על כלבי רבייה – ביופסיה רחבת טריז של הכליה, שהיא פולשנית מאוד ונושאת הרבה סיכון. היו בדיקות דגימה שפותחו על ידי גנטיקאים, אבל, עד כה, אף אחד מהם לא נראה 100 אחוז אמין.

• "Bladder stones and Bladder infections" (אבנים בשלפוחית השתן וזיהומים בשלפוחית השתן) – יכולים להיגרם על ידי גורמים רבים, כגון חלבון, מגנזיום וזרחן ברמה גבוהה בתזונה, או פרקי זמן ארוכים בין מתן שתן. זיהומים בשלפוחית השתן יכולים להיגרם על ידי זיהומים חיידקיים או ויראליים. אם השיצו שלכם צריך להטיל שתן לעתים קרובות, אם יש לו דם בשתן, אם נראה שיש לו קושי במתן שתן, או סובל מאובדן תיאבון, יש מיד לקחת אותו לווטרינר לבדיקה.

בעיות עיניים אינן נדירות בקרב השיצויים כי עיניהם הגדולות בולטות. הפרעות אלה כוללות:

• "Keratitis" (קראטיטיס) – דלקת בקרנית העין שיכולה להוביל לכיב בקרנית ועיוורון.
• "Proptosis" (פרופטוזיס) – כאשר גלגל העין יוצא מארובת העין ומהדק את העפעפיים מאחורי גלגל העין.
• "Distichiasis" (דיסטיכיה) – צמיחה חריגה של ריסים בשולי העין, וכתוצאה מכך הריסים משפשפים את העין.
• "Ectopia cilia" (אקטופיה סיליה) – מצב דומה ל"דיסטיכיה".
• "Progressive retinal atrophy" (ניוון רשתית מתקדמת) – מחלה ניוונית של תאי הראייה ברשתית שמתקדמת לעיוורון,
• "Dry eye"-"Deratoconjunctivitis sicca" (דלקת קרטולחמית) –  המתבטאת ביובש בקרנית ובלחמית העין.
• צרו קשר עם הוטרינר מיד אם אתם מבחינים באודם בעין, גירוי או קרע בעין.

• דלקות אוזניים – פוגעות בשיצו כי האוזניים הנשמטות שלהם יוצרות תעלת אוזניים חשוכה ולחה וזו ה"סביבה המושלמת" לזיהום. הקפידו לבדוק ולנקות את האוזניים מדי שבוע כדי למנוע בעיות.
• שיני חלב שנשמרות ואינן מתחלפות אצל גורי שיצו ובעיות בשיניים ובחניכיים אינן יוצאות דופן, מכיוון ששיני התינוק של השיצו עשויות להישאר שלמות כאשר השיניים הקבועות מציצות. לפעמים יש צורך בווטרינר על מנת לעקור את שיני החלב. בגלל הלסת הייחודית של השיצויים, יכולות להיות להם גם שיניים חסרות או לא מיושרות. חשוב לצחצח שיניים לגור באופן קבוע ולדווח לווטרינר על בעיות שיניים – כגון ריח רע מהפה ושיניים רופפות.
• "Umbilical hernia" (הרניה) – בקע טבורי, נפוץ בקרב השיצויים. לעתים קרובות, הבקע נגרם על ידי סגירה מאוחרת של קו האמצע הבטני. אם הבקע קטן, הוא עשוי להיסגר ככל שגור הכלבים יתבגר. לפעמים יש צורך בניתוח כדי לתקן את זה – בדרך כלל בזמן שגור הכלבים עובר עיקור או סירוס.
• "Portosystemic liver shunt" (דלף כבד פורטוסיסטמי) – הוא חריגה מולדת שבה כלי הדם מאפשרים לדם לעקוף את הכבד. כתוצאה מכך, הדם אינו עובר ניקוי על ידי הכבד כפי שהוא צריך להיות. ניתוח הוא בדרך כלל הטיפול הטוב ביותר.
• "Snuffles" (פסטורולוזיס) – בעיה נשימתית העלולה להטריד את השיצו כי בקיעת שיניים אצלו נוטה להיות קשה. בערך בגיל ארבעה חודשים, החניכיים מתחילים להתנפח. מכיוון שהחניכיים נמצאות ממש מתחת לאף, אין הרבה מקום בחלל. גורים עלולים לרחרח בצורה מוגזמת, לנחור בקול רם או לבכות המון בתקופה זו, ואף עשוי להיווצר להם תעלת ניקוז בחלל האף.
• "Reverse sneezing" (התעטשות הפוכה) – מתרחשת כאשר הכלב מתרגש יתר על המידה, בולע את מזונו מהר מדי, או כשנחשף לאלרגנים. הפרשות האף נופלות על החיך הרך שלו, וגורמות לו לחסם על קנה הנשימה. הכלב משמיע קול של "צפצופים" ועלול להיבהל. במקרה כזה יש לדבר איתו ברוגע ולנסות לגרום לו להירגע כדי לקצר את המקרה. יש האומרים כי לחיצה על הנחיריים כדי לסגור אותם כך שהכלב יאלץ לנשום דרך הפה היא הדרך המהירה ביותר לעצור את ההתעטשות הפוכה.

זכרו! לא משנה כמה בריא הכלב שלכם כאשר אתם מביאים אותו הביתה לראשונה, אתם צריכים להתכונן לכל מצב וסוגיה שעלולה לעלות לאורך כל חייו. תוכנית ביטוח לחיות מחמד יכולה לעזור לכם להישאר מוכנים לכל אחד מהצרכים הווטרינריים של הכלב שלכם.